ניתוח נתונים על 100 תלמידים משנת 2025 - מה קשור בפועל לשיפור בציון הפסיכומטרי, כולל הודאה מלאה במגבלות המדגם ובניגוד העניינים.
כמה שעות צריך ללמוד לפסיכומטרי? האם פתרון של יותר שאלות באמת קשור לשיפור גדול יותר? כמה סימולציות כדאי לבצע? ומה חשוב יותר — כמות העבודה או האופן שבו התלמיד מתמיד בתוכנית, מתחקר את הביצועים שלו ומיישם את המסקנות?
אלו שאלות שכמעט כל תלמיד שמתכונן לפסיכומטרי שואל בשלב מסוים.
בגולברג פסיכומטרי החלטנו לבדוק אותן באמצעות נתוני למידה בפועל.
לצורך הניתוח בחנו 100 תלמידים שלמדו בגולברג פסיכומטרי במהלך שנת 2025, שעבורם היו זמינים נתוני למידה וכן ציון פסיכומטרי סופי שנמסר לאחר הבחינה.
הנתונים ממערכות הלמידה וממאגר ה־BI מאפשרים לבחון לא רק את נקודת הפתיחה ואת התוצאה הסופית, אלא גם את מה שקרה ביניהן: זמן לימוד פעיל, מספר שאלות שנפתרו, אחוזי הצלחה, ביצוע תוכנית הלימודים, מספר סימולציות, ציוני הסימולציות והיקף התחקור.
המטרה הייתה לבחון שאלה מרכזית:
אילו דפוסי למידה קשורים לשיפור בציון הפסיכומטרי — ומה מבדיל בין תלמידים שמשפרים משמעותית את הציון לבין תלמידים שמתקדמים פחות?
הניתוח כלל 100 תלמידים שלמדו במהלך שנת 2025.
עבור כל תלמיד נבחנה נקודת פתיחה המבוססת על ציון פסיכומטרי קודם או אבחון ראשוני, לצד הציון שהתקבל בבחינה לאחר תקופת ההכנה.
בנוסף נבחנו:
חשוב להבחין בין זמן התחברות לבין זמן לימוד.
זמן הלימוד שנמדד במחקר אינו הזמן שבו תלמיד פשוט השאיר את המערכת פתוחה. המערכת מודדת פעילות לימודית בפועל — תרגול, למידה וביצוע משימות.
הציון הסופי מבוסס על הציון שהתלמיד מסר לגולברג לאחר פרסום תוצאות הבחינה.
מדובר בניתוח תצפיתי ולא בניסוי מבוקר. לכן ניתן לזהות קשרים בין התנהגויות למידה לבין שיפור בציון, אך אי אפשר לקבוע על בסיס הנתונים האלה בלבד שהתנהגות מסוימת היא שגרמה לשיפור.
בקרב 100 התלמידים שנכללו במחקר, השיפור הממוצע עמד על 73 נקודות.
חציון השיפור היה 45 נקודות.
הפער בין הממוצע לחציון משמעותי.
הוא מלמד שהשיפור אינו מתחלק בצורה אחידה בין התלמידים ושקיימים תלמידים שהציגו שיפורים גבוהים במיוחד, המשפיעים על הממוצע הכללי.
14 תלמידים מתוך 100 השתפרו ב־100 נקודות או יותר.
מן הצד השני, 6 תלמידים מתוך 100 לא שיפרו את הציון או לא הצליחו לממש בבחינה את השיפור המצופה.
בבחינת אותם מקרים הופיעו בין היתר נסיבות כמו בעיה ביום הבחינה, חוסר מוכנות מספקת לתקופת המרתון, אילוצים אישיים שלא אפשרו להשלים את הקורס בזמן ואי־השלמה של תהליך ההכנה כנדרש.
החלטנו לא להוציא את התלמידים האלה מהמחקר.
אם רוצים להבין אילו דפוסים קשורים להצלחה, חשוב לבחון גם תלמידים שהתוצאה שלהם הייתה נמוכה מהציפיות — ולא רק את סיפורי ההצלחה.
אחת השאלות הראשונות שבדקנו הייתה האם היקף זמן הלמידה הפעיל קשור לשיפור בציון.
בנתונים נמצא קשר חזק.
תלמידים שלמדו בממוצע כ־6 שעות פעילות ביום השתפרו בממוצע בכ־70 נקודות.
לעומתם, תלמידים שלמדו בממוצע כ־3 שעות פעילות ביום השתפרו בממוצע בכ־40 נקודות.
כלומר, בין שתי הקבוצות נמצא פער של כ־30 נקודות בשיפור הממוצע.
חשוב להדגיש שהמספרים מתייחסים לזמן לימוד פעיל שנמדד במערכת ולא לזמן התחברות פסיבי.
אבל גם כאן צריך להיזהר ממסקנה פשוטה מדי.
הנתונים אינם אומרים שכל תלמיד שילמד שש שעות ביום ישתפר ב־70 נקודות, או שהכפלת שעות הלימוד תייצר באופן אוטומטי שיפור מסוים.
ראשית, מדובר בקשר ולא בהוכחת סיבתיות.
שנית, זמן הלימוד הוא רק משתנה אחד מתוך מכלול המשתנים שנבדקו.
וזה מוביל לשאלה מעניינת יותר:
מה התלמיד עושה בתוך שעות הלימוד האלה?
תלמידי המדגם פתרו בממוצע כ־50 שאלות ביום.
כאשר בחנו את 25 התלמידים ברבעון העליון מבחינת היקף התרגול, הם פתרו בממוצע כ־75 שאלות ביום.
השיפור הממוצע שלהם היה מעל 60 נקודות.
לעומתם, תלמידים שפתרו סביב 20 שאלות ביום השתפרו בממוצע בכ־20 נקודות.
הנתונים מצביעים על קשר בין נפח התרגול לבין השיפור.
אבל כמות התרגול לבדה אינה מספרת את כל הסיפור.
תלמיד יכול לפתור מספר גדול מאוד של שאלות ולהמשיך לחזור על אותן טעויות.
תלמיד אחר יכול לפתור פחות שאלות, אבל להשתמש בכל טעות כדי לזהות בעיה בדרך הפתרון, בניהול הזמן, בהבנת החומר או בקבלת החלטות במהלך הפרק.
לכן השאלה אינה רק:
כמה שאלות פתרת?
אלא גם:
מה למדת מהשאלות שבהן טעית?
אחד המשתנים שבדקנו היה מספר הסימולציות שביצע כל תלמיד במהלך תקופת ההכנה.
לצורך הניתוח חולקו התלמידים לארבע קבוצות לפי היקף הסימולציות:
בקרב תלמידים שביצעו עד כ־5 סימולציות, כמעט שלא נרשם שיפור בציון.
בקבוצת התלמידים שביצעה בין 5 ל־10 סימולציות, השיפור הממוצע כבר עמד על כ־30 נקודות.
גם בקרב הקבוצות שביצעו 10–15 ו־15–20 סימולציות נראתה המשך מגמת שיפור.
המשמעות אינה בהכרח שכל סימולציה נוספת "מוסיפה" נקודות לציון.
תלמיד שמגיע ל־15 או 20 סימולציות הוא בדרך כלל גם תלמיד שהגיע לשלבים מתקדמים יותר בתוכנית ההכנה. לכן מספר הסימולציות עשוי לשקף גם התמדה, משך הכנה והשלמת חלק גדול יותר מהתהליך.
אבל מספר הסימולציות אינו המשתנה היחיד שנמדד.
המערכת מאפשרת למדוד גם כמה כל תלמיד תחקר את הביצועים שלו לאחר הסימולציות.
וזו הבחנה חשובה.
סימולציה מודדת את הביצוע. תחקור אמור להפוך את הביצוע הבא לטוב יותר.
כאשר תלמיד מסיים סימולציה, הוא מקבל תמונת מצב: ציון, הצלחה לפי פרקים, טעויות וניהול זמן.
אבל עצם קבלת התוצאה אינה מתקנת את הבעיה שהתגלתה.
בתחקור ניתן לבדוק מדוע התלמיד טעה: האם מדובר בפער בידע, בדרך פתרון לא יעילה, בקריאה לא מדויקת, בניהול זמן או בקבלת החלטה שגויה תחת לחץ.
תלמיד יכול לבצע מספר גדול של סימולציות ולהמשיך לחזור על אותם דפוסי טעות.
לעומתו, תלמיד יכול להשתמש בכל סימולציה כדי לזהות בעיה, לעבוד עליה ולבדוק בסימולציה הבאה האם חל שינוי.
כך נוצרת לולאת למידה:
סימולציה → מדידה → תחקור → תיקון → סימולציה נוספת.
לכן כאשר בוחנים את הקשר בין סימולציות לבין שיפור בפסיכומטרי, השאלה אינה רק "כמה סימולציות עשית?", אלא גם "מה עשית עם המידע שקיבלת מכל סימולציה?"
לכל תלמיד נבנית תוכנית עבודה, והמערכת מתעדת כמה מהמשימות שנקבעו עבורו בוצעו בפועל.
כאשר חילקנו את 100 התלמידים לפי שיעור השלמת תוכנית הלימודים, התקבלה מגמה ברורה:
השלמת תוכניתמספר תלמידיםשיעור מהמדגםשיפור ממוצעפחות מ־50%1010%5 נקודות50%–69%2020%30 נקודות70%–84%6060%50 נקודות85% ומעלה1010%80 נקודות
הפער בין הקבוצות משמעותי.
10 התלמידים שהשלימו פחות ממחצית מתוכנית הלימודים השתפרו בממוצע בכ־5 נקודות.
20 התלמידים שהשלימו 50%–69% השתפרו בכ־30 נקודות בממוצע.
60 התלמידים שהשלימו 70%–84% השתפרו בכ־50 נקודות בממוצע.
ובקרב 10 התלמידים שהשלימו לפחות 85% מהתוכנית, השיפור הממוצע הגיע לכ־80 נקודות.
כלומר, במדגם הנוכחי נמצא פער של כ־75 נקודות בשיפור הממוצע בין קבוצת ההשלמה הנמוכה ביותר לקבוצת ההשלמה הגבוהה ביותר.
ביצוע משימות יכול להיראות במבט ראשון כמדד של משמעת בלבד.
אבל תוכנית לימודים בנויה כרצף.
לימוד מוביל לתרגול.
התרגול חושף טעויות.
הטעויות מובילות לחזרה, לחיזוק ולשינוי דרך העבודה.
בהמשך מגיעים תרגולים מתקדמים יותר, סימולציות ותחקור.
כאשר חלקים גדולים מהתהליך אינם מבוצעים, התלמיד לא בהכרח מפסיד רק את המשימות שלא עשה. הוא עשוי לקטוע את הרצף שבין למידה → יישום → משוב → תיקון.
עם זאת, גם כאן חשוב להפריד בין קשר לסיבתיות.
ייתכן שתלמידים שמבצעים לפחות 85% מהתוכנית שונים מתלמידים אחרים גם במאפיינים נוספים — כגון מוטיבציה, זמן פנוי, משמעת עצמית או יכולת להתמודד עם עומס.
לכן המסקנה המדויקת היא:
במדגם שנבדק נמצא קשר ברור בין שיעור השלמת תוכנית הלימודים לבין השיפור הממוצע בציון.
מחקרים ותכנים שיווקיים נוטים להתמקד בתלמידים שהצליחו.
אנחנו חושבים שגם הקבוצה ההפוכה חשובה.
6 מתוך 100 התלמידים במדגם לא הצליחו לשפר את הציון או לא מימשו בבחינה את השיפור המצופה.
בבחינת המקרים האלה הופיעו בין היתר:
אבל כאן נדרשת זהירות מיוחדת.
שישה תלמידים הם תת־מדגם קטן מאוד, ולכן אי אפשר להסיק מהם מסקנות גורפות לגבי כלל התלמידים שאינם משתפרים בפסיכומטרי.
בנוסף, אי אפשר לקבוע על סמך המידע הזה שגורם מסוים הוא שגרם לתוצאה.
המקרים כן מדגישים נקודה חשובה: הציון בבחינה אינו מושפע רק מידע ותרגול. גם השלמת תקופת ההכנה, נסיבות אישיות והתפקוד ביום הבחינה עשויים להשפיע על היכולת לממש את הרמה שנבנתה לאורך הקורס.
כאשר מסתכלים על הנתונים יחד, קשה לתאר הכנה לפסיכומטרי באמצעות מדד יחיד.
יותר זמן לימוד היה קשור לשיפור גדול יותר.
נפח תרגול גבוה יותר היה קשור לשיפור גדול יותר.
ביצוע סימולציות היה קשור להתקדמות.
והשלמת חלק גדול יותר מתוכנית הלימודים הייתה קשורה לשיפור משמעותי יותר.
אבל שני תלמידים יכולים לצבור מספר דומה של שעות ולהתנהל בצורה שונה לחלוטין.
תלמיד אחד יכול לבצע את המשימות, לתחקר טעויות, לזהות דפוסים וליישם את המסקנות בסימולציה הבאה.
תלמיד אחר יכול לצבור שעות ושאלות רבות, אבל להמשיך הלאה בלי לבצע את אותו תהליך של בדיקה ותיקון.
מבחינת "זמן לימוד" הם עשויים להיראות דומים.
מבחינת איכות תהליך הלמידה — הם אינם בהכרח דומים.
במדגם של 100 תלמידים משנת 2025 נמצאו כמה דפוסים מרכזיים.
תלמידים שלמדו סביב 6 שעות פעילות ביום השתפרו בממוצע בכ־70 נקודות, לעומת כ־40 נקודות בקרב תלמידים שלמדו סביב 3 שעות ביום.
25 התלמידים ברבעון העליון מבחינת היקף התרגול פתרו בממוצע כ־75 שאלות ביום והציגו שיפור ממוצע של יותר מ־60 נקודות.
תלמידים שפתרו סביב 20 שאלות ביום השתפרו בכ־20 נקודות בממוצע.
תלמידים שביצעו עד כחמש סימולציות כמעט שלא הציגו שיפור.
בטווח של 5–10 סימולציות כבר נרשם שיפור ממוצע של כ־30 נקודות, ובקבוצות שביצעו 10–15 ו־15–20 סימולציות נראתה המשך מגמת שיפור.
כאן נראתה אחת המגמות הברורות ביותר במדגם:
5 → 30 → 50 → 80 נקודות שיפור ממוצע, ככל ששיעור השלמת התוכנית עבר מפחות מ־50% ועד 85% ומעלה.
הנתונים אינם מצביעים על "מספר קסם" של שעות, שאלות או סימולציות שמבטיח ציון מסוים.
הם כן מצביעים על כך שהשיפור קשור למכלול של התנהגויות:
זמן לימוד פעיל, נפח תרגול, ביצוע סימולציות, השלמת תוכנית ותחקור ביצועים.
לכן לצד השאלה:
"כמה שעות למדתי היום?"
כדאי לשאול גם:
"האם ביצעתי את התוכנית שלי? האם אני מבין למה טעיתי? האם אני מתקן דפוסים שחוזרים על עצמם? והאם הביצועים שלי משתפרים לאורך הזמן?"
ההבדל בין תרגול לבין למידה אינו בהכרח במספר השאלות שנפתרו.
לעיתים הוא נמצא במה שהתלמיד עושה אחרי שהוא מגלה שטעה.
הממצאים רלוונטיים גם לשאלה כיצד לבחור קורס פסיכומטרי אונליין.
כאשר משווים קורסים, קל להתמקד במספר הסרטונים, במספר השאלות או בכמות הסימולציות שהקורס מספק.
אבל אם דפוסי הלמידה קשורים לתוצאה, כדאי לבחון גם מה קורה בין התלמיד לבין כל התוכן הזה.
כדאי לשאול:
קורס פסיכומטרי אונליין אינו רק ספרייה דיגיטלית של תוכן.
אחד היתרונות האפשריים של מערכת דיגיטלית הוא היכולת למדוד את תהליך הלמידה.
אבל עצם קיומם של נתונים אינו מספיק.
השאלה החשובה היא מה עושים עם הנתונים כדי לשפר את תהליך הלמידה של התלמיד.
לניתוח מספר מגבלות שחשוב להציג בצורה ברורה.
ראשית, הוא כולל 100 תלמידי גולברג פסיכומטרי משנת 2025 ואינו מדגם אקראי המייצג את כלל הנבחנים בישראל.
שנית, מדובר במחקר תצפיתי ולא בניסוי מבוקר.
התלמידים לא הוקצו באופן אקראי ללמוד שלוש או שש שעות, לבצע כמות מסוימת של תרגול, להשלים אחוז מסוים מהתוכנית או לבצע מספר מסוים של סימולציות.
לכן הנתונים מאפשרים לזהות קשרים, אך אינם מאפשרים להוכיח סיבתיות.
לדוגמה, העובדה שתלמידים שהשלימו לפחות 85% מהתוכנית השתפרו יותר אינה מוכיחה שהשלמת התוכנית לבדה יצרה את ההפרש. ייתכן שתלמידים אלה שונים גם במוטיבציה, בזמן הפנוי, במשמעת העצמית או במאפיינים נוספים.
שלישית, נתוני הפעילות הלימודית נמדדו ישירות באמצעות מערכות הלמידה ומאגר ה־BI של גולברג, אך הציון הפסיכומטרי הסופי מבוסס על דיווח התלמיד לאחר קבלת התוצאה.
לדיווח עצמי קיימת מגבלה אפשרית נוספת.
ייתכן שתלמידים שהשיגו תוצאה טובה או השתפרו משמעותית יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לעדכן את החברה בציון שלהם, בעוד שתלמידים שהתאכזבו מהתוצאה יהיו פחות נוטים לדווח.
אם דפוס כזה קיים, הוא עלול ליצור הטיית דיווח ולהעלות את ממוצע השיפור שנמדד בקרב התלמידים שעבורם התקבל ציון.
ולבסוף, המחקר נערך ומפורסם על ידי גולברג פסיכומטרי, שהיא גם החברה שמפעילה את הקורס ומחזיקה במערכות שמהן הופקו הנתונים.
אין מדובר במחקר אקדמי חיצוני או בלתי תלוי.
אנחנו מציינים את המגבלות האלה במפורש משום ששקיפות לגבי מקור הנתונים והאופן שבו נאספו חשובה לא פחות מהתוצאות עצמן.
בקרב 100 תלמידים שנבדקו בשנת 2025, השיפור הממוצע בציון הפסיכומטרי היה 73 נקודות, וחציון השיפור היה 45 נקודות.
14 תלמידים השתפרו ב־100 נקודות או יותר.
אבל הממוצע הוא רק תחילת הסיפור.
כאשר מסתכלים על מה שהתלמידים עשו בפועל במהלך תקופת ההכנה, רואים קשר בין השיפור לבין זמן הלימוד הפעיל, נפח התרגול, ביצוע סימולציות והשלמת תוכנית הלימודים.
הקשר עם השלמת התוכנית היה בולט במיוחד:
תלמידים שהשלימו פחות מ־50% מהתוכנית השתפרו בממוצע בכ־5 נקודות.
ב־50%–69% השלמה השיפור עמד על כ־30 נקודות.
ב־70%–84% הוא הגיע לכ־50 נקודות.
ובקרב תלמידים שהשלימו לפחות 85% מהתוכנית, השיפור הממוצע היה כ־80 נקודות.
הממצאים אינם מוכיחים שיש דרך אחת שמתאימה לכל תלמיד.
אבל הם כן מצביעים על עיקרון חשוב:
התקדמות בפסיכומטרי אינה קשורה רק לכמות החומר שתלמיד צרך, אלא גם לאופן שבו הוא מתמיד בתהליך, מבצע את העבודה, משתמש במשוב ולומד מהטעויות שלו.
הניתוח מבוסס על 100 תלמידים שלמדו בגולברג פסיכומטרי במהלך שנת 2025.
נתוני הלמידה הופקו ממערכות הלמידה וממאגר ה־BI של גולברג פסיכומטרי וכוללים זמן לימוד פעיל, היקף תרגול, אחוזי הצלחה, ביצוע תוכנית לימודים, סימולציות ותחקור.
זמן הלימוד משקף פעילות לימודית בפועל ולא זמן התחברות פסיבי.
הציונים הסופיים מבוססים על ציוני הבחינה שעליהם דיווחו התלמידים לאחר פרסום התוצאות.
המחקר נערך ומפורסם על ידי גולברג פסיכומטרי ואינו מחקר אקדמי חיצוני או בלתי תלוי.
הנתון של 73 נקודות המופיע במאמר זה מתייחס באופן ספציפי למדגם 100 התלמידים שנכללו בניתוח של שנת 2025. אין להסיק ממנו בהכרח שזהו השיפור הממוצע של כלל תלמידי גולברג לאורך כל שנות פעילות החברה.
הי, אתם רוצים להצליח בפסיכומטרי ולא יודעים איך?
פשוט דברו איתנו
התלמידים מתרגלים במסגרת קורס פסיכומטרי אונליין בתהליך מובנה הכולל תרגול שיטתי וניתוח טעויות.
במסגרת קורס פסיכומטרי אונליין נבנה בסיס ידע בתחומי הקריאה, אוצר המילים והמתמטיקה, בהתאם לרמת התלמיד.
בקורס פסיכומטרי אונליין מתבצע אבחון רמת התלמיד, המאפשר זיהוי נקודות לשיפור והגדרת יעד התקדמות מדויק.
"איזה קורס פסיכומטרי הכי מומלץ?"זו אחת השאלות הראשונות שכל מי שמתכנן לגשת לבחינה הפסיכומטרית שואל את עצמו.
קורס פסיכומטרי אונליין המשלב מערכת למידה דיגיטלית, תרגול מובנה והקניית אסטרטגיות פתרון לשיפור ביצועים.
שיטת הלימוד מבוססת על תרגול שיטתי, ניתוח טעויות ולמידה במסגרת מובנית, המותאמת לקצב ההתקדמות של התלמיד.
שיטת הלימוד של גולברג משלבת שיעורים פרטיים, תרגול מובנה וסימולציות מבוקרות, במסגרת קורס פסיכומטרי אונליין.תהליך הלמידה מבוסס על אבחון רמת התלמיד ובניית תוכנית לימוד סדורה, המאפשרת התקדמות שיטתית ושיפור ביצועים לאורך זמן.כל תלמיד מתקדם בהתאם למסלול לימוד מוגדר, בליווי מקצועי ובמיקוד בנקודות לשיפור, במטרה להגיע לרמת מוכנות גבוהה לבחינה.
כן. גולברג פסיכומטרי תתאים במיוחד למשפרי ציון שרוצים לשפר את התוצאה שלהם בלמידת אונליין. הקורס מתמקד בזיהוי נקודות חולשה, תרגול ממוקד, סימולציות ותוכנית לימוד אישית, כדי לעזור למי שכבר ניגש לפסיכומטרי למצות את הפוטנציאל ולהגיע לציון גבוה יותר.
כן. גולברג פסיכומטרי תתאים גם לניגשים בפעם הראשונה, במיוחד למי שמחפש ללמוד בצורה עצמאית מהבית, אבל עדיין רוצה מסגרת ברורה, תוכנית לימוד מסודרת, משוב מקצועי וליווי אישי שיעזרו להשתפר לאורך כל הדרך ולהגיע מוכן לבחינה.
מאז 2019 למדו בגולברג מעל 2,000 תלמידים, במסגרת קורס פסיכומטרי אונליין, בהם נבחנים בפעם הראשונה ומשפרי ציון.
עלות קורס פסיכומטרי אונליין בגולברג נקבעת בהתאם למסלול הלימוד ולהיקף הליווי הנדרש.לאחר אבחון רמת התלמיד והגדרת יעדי הלמידה, מותאמת תוכנית לימוד הכוללת ליווי מקצועי, תרגול וסימולציות.לפרטים מלאים והתאמת מסלול ניתן להשאיר פרטים ולקבל ייעוץ לימודי.
קורס פסיכומטרי אונליין בגולברג כולל שיעורים פרטיים, מערכת למידה דיגיטלית, תרגול מובנה וסימולציות.התהליך מבוסס על תוכנית לימוד סדורה, הכוללת אבחון רמת התלמיד, ליווי מקצועי וניתוח ביצועים לאורך תקופת ההכנה.
משך הלמידה בקורס פסיכומטרי אונליין בגולברג נע בין 6 ל־12 שבועות, בהתאם לרמת התלמיד ולמועד הבחינה.תוכנית הלימוד נקבעת לאחר אבחון ומאפשרת התקדמות שיטתית עד למועד הבחינה.
לא ניתן להבטיח ציון בבחינה הפסיכומטרית.עם זאת, קורס פסיכומטרי אונליין בגולברג מבוסס על שיטת לימוד סדורה הכוללת ליווי מקצועי, תרגול מובנה וניתוח ביצועים, במטרה למקסם את פוטנציאל ההצלחה של התלמיד.
צוות ההדרכה בגולברג מורכב ממדריכים בעלי ניסיון בהכנה לבחינה הפסיכומטרית, הפועלים במסגרת מערך הדרכה מקצועי.המדריכים עוברים הכשרה פדגוגית ופועלים לפי סטנדרטים אחידים, במטרה להבטיח רמת הוראה גבוהה.
גולברג פסיכומטרי הוקמה בשנת 2019 על ידי אבי גולברג. המכון פועל על בסיס ניסיון מצטבר בתחום ההוראה וההכנה לבחינה הפסיכומטרית, ומבוסס על שיטת לימוד סדורה הכוללת שיעורים פרטיים, תרגול וסימולציות.
.webp)
.png)
%20(1).webp)
